פסק-דין בתיק ב"ל 49254-10-12

1.     המערער, מר שלמה כהן, הגיש ערעור זה לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 30.8.12, על פיה נקבעו למערער 5% נכות אורטופדית בגין הגבלת תנועות בצוואר ונכות נוירו-פסיכולוגית בשיעור 10%, וזאת בעקבות תאונת דרכים במנגנון אחורי מיום 18.8.10, שהוכרה כ"תאונת עבודה".

הרקע העובדתי הרלוונטי לערעור

2.     הוועדה הרפואית לעררים מונתה בהחלטת "רופא מוסמך", על פיה מונו שלושה חברי ועדה רפואית לעררים וכן יועצת רפואית לוועדה בתחום הפסיכיאטרי, הד"ר מ. סיגלר.

3.     המערער קיבל מהמשיב מכתב מיום 24.6.12, בו הוזמן להיבדק ביום 8.7.12 על ידי רופא פסיכיאטר.

4.     המערער התייצב לבדיקה שנקבעה ל-8.7.12 ללא בא כוחו. או אז התברר למערער שזומנה ישיבה של הוועדה רפואית לעררים ליום 8.7.12, ולא רק בדיקה של היועצת הרפואית לוועדה בתחום הפסיכיאטרי.

5.     הוועדה הרפואית לעררים שמעה את תלונות המערער ובדקה אותו. ממצאיה בתחום האורטופדי היו "ע"ש צווארי ללא ישור לורדוזיס, ללא ספזם שרירים פרונקטבלריים, טווח תנועות סיבוב 80 מעלות דו צדדי, כיפוף - עד בית החזה ישור 30 מעלות, הטיה 40 מעלות כל צד". בדיקה נוירולוגית הייתה תקינה וכזו הייתה גם בדיקת א.א.ג.. לגבי תלונות על סחרחורות מצאה הוועדה כי מדובר ב"כובד הראש, ערפול מסוים ללא תיאור של ורטיגו אמיתי". הוועדה רשמה כי נערכה בדיקת שמיעה תקינה ב-22.2.10 עם שקע מינימלי בגדר הנורמה עד 30 דציבל ב-6000 הרץ, עם ממצאים זהים בשתי האוזניים. הוועדה קבעה אבחנה של "מצב לאחר חבלה מסוג צליפת שוט", וסיכמה את מסקנותיה (תוך ששלושת חברי הוועדה וכן ד"ר סיגלר חתומים על פרוטוקול הוועדה), כך:

"מבחינה נוירולוגית - בהיעדר חבלת ראש ובהעדר סימנים אוביקטיביים בבדיקה - הועדה תסכם לאחר קבלת אבחון נוירו פסיכולוגי עדכני תוך השוואה לאבחון שבוצע ב-11.11.

מבחינת א.א.ג.  - מדובר בשמיעה תקינה לחלוטין. השקע המינימלי ב 6000 הרץ עדין בגדר הנורמה ובמיוחד כשמדובר בשמיעה זהה בשתי האוזניים. לא יעלה על הדעת שטלטלה כלשהי תגרום לנזק זהה באותם תאי שמיעה של האוזניים הפנימיות ובמידה זהה. יש לציין גם ד"ר פרידמן בחוות דעתו אינו מסביר מה הפתופיזיולוגיה שגרמה לירידת שמיעה  / ובהקשר זה לטנטון.

מבחינת סחרחורות הבדיקה קובעת לגבי נזק של אוזן פנימיות (בדיקה קלורית) גם בבדיקה זו וגם בתיאור הסחרחורת אין כל ממצא התומך בנזק של החלק הוסטיבולרי של האוזניים. גם לכך אין הסבר בחוו"ד של ד"ר פרידמן. הממצא המינימלי שינוי גיוון של הניסטגמוס עדין אינו מספיק כדי להצביע על פתולוגיה של האוזן הפנימית - לא נגרם כל נזק לאוזניים עקב האירוע הנדון ואין כל קשר סיבתי בין תלונותיו לאירוע.

הוועדה מבקשת לסכם התיק עם נוכחות הנפגע מאחר ובזימון נרשם שמוזמן לחוות דעת ובכך לאפשר לנפגע להביע עצמו בפני הוועדה בכל התחומים".

6.     המערער הוזמן לישיבה נוספת של הוועדה הרפואית לעררים ליום 30.8.12. ביום 29.8.12 פנה ב"כ המערער למשיב וטען כי המערער הופתע בדיון מיום 8.7.12 לראות ארבעה רופאים במקום רופא פסיכיאטר אחד, וכאשר הוסבר לו שמתקיימת ישיבה של הוועדה הרפואית לעררים, הוא הסביר כי לא התייצב עם עורך דין כי חשב שהינו מוזמן לבדיקת פסיכיאטר בלבד, וכי אינו ערוך לדיון אותו הוא מבקש לקיים בנוכחות עורך דינו. למרות זאת,  הוועדה הרפואית לעררים קיימה דיון וקבעה קביעות פסקניות. ב"כ המערער ביקש לבטל את קביעות הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.7.12 ולכנס וועדה בהרכב אחר שתדון מחדש בערר המערער.

7.     בהתאם לבקשתה, קיבלה הוועדה הרפואית לעררים חוות דעת נוירו-פסיכולוגית עדכנית עובר לישיבתה מיום 30.8.12.

8.     המערער התייצב לישיבה הוועדה הרפואית לעררים מיום 30.8.12 בלוויית בא כוחו, שטען כי נפל פגם בדיוני הוועדה מיום 8.7.12 בכך שהמערער הוזמן לייעוץ, כי על יסוד הזמנה זו נמנע ב"כ המערער מליווי המערער לבדיקה אך בפועל התקיים דיון מלא בפני הוועדה בו קופחה זכות הטיעון והייצוג של המערער, תוך שהוועדה קובעת קביעות מוחלטות. ב"כ המערער ביקש מהוועדה הרפואית לעררים לפסול את עצמה וכי עניינו של המערער יועבר לוועדה בהרכב אחר.

9.     הוועדה הרפואית לעררים סיכמה בדיון מ-30.8.12 את מסקנותיה, תוך ששלושת חברי הוועדה וכן ד"ר סיגלר חתומים על פרוטוקול הוועדה, כך:

"ע"פ פרוטוקול מוועדה מיום 8.7.12 צירף המערער דף תלונות כתוב, השמיע ופירט את קשייו בפני הוועדה וחתם על הסכמה לבדיקה. הוועדה עיינה בכתב ערר, הוועדה בדונה באותה וועדה מיום 8.7.12 לא סיכמה את החלטתה והפנתה את המערער לחוו"ד נוירופסיכולוג (אבחון). בדף התלונה שצירף בוועדה מיום 8.7.12 יש פירוט תלונה בתחום הנוירולוגי, א.א.ג. ופסיכיאטרי וכן בתחום האורטופדיה. דף זה מתאריך 8.7.12 אף תוקן על ידי המערער והוספו דברים בכתב יד. המערער נבדק בהתאם לתלונות אלה והבדיקה מפורטת בפרוטוקול הוועדה. קיימת התייחסות לחוו"ד בתחום א.א.ג שהוגשה ע"י המערער במועד ישיבת הוועדה. לדעת הוועדה המערער הבין היטב את תהליך שהתקיים בישיבה הקודמת ועל כן הוועדה מחליטנה להמשיך ולסכם את הדיון.

הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר גאגון אשר ממצאה תקפים ע"פ מבחני SVT שלא מצביעים על התחזות או הגזמה ומראים הנמכה קוגניטיבית על רקע הפרעת הסתגלות עם מאפיינים חרדתיים לכן הוועדה מקבלת את ערר התובע וקובעת נכות בשיעור 10% לפי סעיף 34(ב)(2). ובכך מקבלת את חוו"ד של פרופ' ורדי מיום 6.6.12. שהינה בתחום הנוריולוג והנוירופסיכולוגי ומקבלת את המלצתה לעניין גובה הנכות.

בתחום אאג כפי שמפורט בפרוטוקול מיום 8.7.12 נדחה הקש"ס. בתחום הנוירוליגי האורגני לא נמצאו בבדיקה הנוירולוגית והן בהערכה הנוירופסיכולוגית ממצאים המקנים נכות בגין פגיעה נוירולוגית אורגנית. בתחום האורטופדי הוועדה דוחה את ערר התובע ומשאירה על כנה החלטת הוועדה מדרג 1, והוועדה עיינה בחוו"ד פרופ' פינסטרבוש מיום 25.4.12 ואינה מקבלת מסקנותיו מאחר וממצאי הוועדה שונים ממצאי בדיקה גופנית שבחוו"ד.

דיון בהפעלת תקנה 15: לדעת הוועדה מגבלותיו בגין התאונה אינן מונעות חזרתי לעבודה בהיקף מלא".

טענות המערער